כדי להבין בצורה מעמיקה יותר את חלוקת הפנים בין הסלון, מטבח, חדר ההורים וחדר הילדים,
מתווספת לתמונת הבית המחולק על פי 'מרכז נע' ורוחות השמיים רביעיית מושגים,
שהם התכונות העיקריות של כל אחד מארבעת היסודות הטבעיים (מים, אש, אוויר ואדמה):
קר, חם, לח ויבש.
הקור הוא תכונתו העיקרית של יסוד המים, החום מאפיין את יסוד האש כמובן, הלחות שייכת ליסוד האוויר ותכונתו של יסוד האדמה היא היובש.

התכונות האלו - קר, חם, לח ויבש - מקבילות להפליא לאנרגיה שמביאה איתה כל אחת מארבעת רוחות השמיים, ותומכות בחלוקה של חדרי הבית בהתאם לזמני היום (בוקר, צהריים, ערב, לילה).

 כך זה נראה בשרטוט:

יש לציין, שלכל צד ברוחות השמיים שתי תכונות - את תכונתו העצמית, ותכונה נוספת משנית, שהופכת לעיקרית בחלק הבא של היום:
הלילה הוא קר וכתוצאה מהקור נוצרת לחות, ולכן הלילה, המשויך לצד צפון, הוא קר ולח.
בבוקר הקור של הלילה נעלם ואת מקומו תופס חום השמש; כעת הלחות מהלילה נעשית עיקרית ואליה מצטרף חום השמש, וכך הבוקר העולה במזרח נהיה לח וחם.
במהלך הצהריים, שאז השמש נעה בצד דרום, החום מתגבר והלחות מתייבשת, והצהריים מוגדרים כזמן חם ויבש.
לקראת ערב החום נעלם ובמקומו מגיע קור הלילה. יחד עם היובש שנשאר מהצהריים, הערב שמגיע ממערב מאופיין כיבש וקר.

עם זאת, במידה ונרצה לאחוז בתכונה אחת עיקרית לכל צד, נתייחס לתכונות המופיעות בשרטוט למעלה -
הצפון הוא קר, המזרח - לח, הדרום הוא הצד החם והמערב יבש.

מיקום החדרים בפינות הבית השונות

כיוון שלכל רוח ישנן שתי תכונות המאפיינות אותה, כאמור, יוצא שלכל פינה בבית יש תכונה אחת, שמשותפת לשני הצדדים שמרכיבים אותה, כפי שניתן לראות בשרטוט:

ההסבר לכך הוא פשוט:

הפינה הצפון-מזרחית של חדר הילדים, היא הפינה הלחה, משום שגם בלילה וגם בבוקר יש לחות.
הפינה הדרום-מזרחית של המטבח היא הפינה החמה, משום שהחום שייך לבוקר העולה במזרח ואף שולט בצהריים, שהוא זמנה של הרוח הדרומית.
וכן גם לגבי הפינה הדרום-מערבית של הסלון שהיא הפינה היבשה - הצהריים מאופיינים ביובש כתכונה משנית, והערב המתחיל במערב הוא יבש בעיקרו.
הפינה הצפון-מערבית, שבה ממוקם חדר ההורים, היא הפינה הקרה היות שהתכונה המשותפת לערב וגם ללילה, שאז מנשבת הרוח הצפונית, היא הקור.

כעת ניתן להבין טוב יותר את מיקום חדרי הבית בפינות השונות -

הפינה הלחה מתאימה לחדר הילדים.
הלחות מסמלת טריות, רעננות ונעורים. הילדים קרובים להתחדשות שבלידה, שהיא כמו התחדשות היום עם השמש הזורחת במזרח ומאירה בכל בוקר מחדש.

מחז"ל אנו לומדים שהילד הוא חם ולח, הן במובן הפיזי שהעור שלו מלא לחלוחית, והן במובן הנפשי שהוא גמיש כמו עשב לח, שיכול להתכופף ולקום בלי להישבר.

כאשר הילדים מחוברים לזריחת השמש בתחילת היום, היא זו שמעירה אותם בעדינות ובהדרגה עם תהליך הזריחה.

המטבח ממוקם בפינה החמה, משום שדרך המטבח מקבלים יושבי הבית חמימות.  
הגוף אינו שוכח גם לאורך שנים, את האוכל שאכל בילדותו וחימם אותו.

המזון הוא מקור אספקת האנרגיה העיקרי לאדם, אבל זה לא רק במובן הפיזי.
האוכל המנחם, הריחות, מנגינת החיים עם הקול החם של אמא, הטעמים של החריף, המתוק, החמוץ, המלוח - כל המקהלה הזו הופכת את המטבח לפינה חמה, בלב ובבית.

ומדוע הסלון ממוקם בפינה היבשה?

היובש מאפיין בגרות נפשית. חומר יבש הוא פריך, מתפרק, ומסוגל להתפרס לשטח פנים גדול יותר, מה שמרמז לפתיחות, חיבורים מגוונים, השראה ויצירתיות.
אדם שבשל לחתונה נקרא אדם ש"הגיע לפרקו". לפי הפירוש החסידי, הכוונה היא שהנפש שלו הגיעה לשלב של התפרקות לפרקים-פרקים. נפש של נער צעיר בנויה מ'גוש' אחד (בחינת 'נקודה'), ונפש כזו אינה יכולה להתחבר עם נפש שונה, ואילו דווקא נפש "מפורקת" מעידה על בגרות נפשית ועל בשלות לקשר של נישואין.

עיקר המהות של הסלון היא שיחת מבוגרים שהגיעו לפרקם, שם מדברים ומפרקים סוגיות שמעיקות על יושבי הבית הבוגרים.

לעומת הילדים, מוגדרים ההורים כ'יבשים' - הן במובן הפיזי, שגופם נוקשה יותר וחסר גמישות, והן במובן הנפשי-מנטאלי: הם מעשיים יותר, מקורקעים - כיאה ליסוד האדמה שתכונתו העיקרית היא היובש, בעלי ניסיון חיים, מתינות ושקט פנימי.
אמנם ההורים 'היבשים' חסרים את הגמישות הנערית, אולם הם מאופיינים ביציבות 'יבשה', שמשמשת גב לילד הגמיש והמטולטל.

צד מערב, שתכונתו העיקרית היא היובש, מסמל את הזמן שחלף. כמו היום השוקע ונגמר במערב, כך גם ההורים הבוגרים שעברו זמן רב יותר בחייהם מאשר הילדים. זו גם הסיבה לכך שחדר ההורים ממוקם אף הוא במערב, מה שמביא אותנו אל הפינה האחרונה -

הפינה הקרה השייכת לחדר ההורים.

חדר השינה של ההורים ממוקם בצד צפון-מערב - המקום הקר בבית.

הקור מסמל את הקוליות, הבשלות, היכולת להיות ענייני ולא להתרגש יותר מדי. מי שמתרגש מכל צעד, משתנה ללא הפסקה, ולעומתו אדם קר רוח זוכה להתמיד בדרך.

 הצפון הוא הצד המתאים ביותר לחדר ההורים, כיוון שזמן האיכות בחדר השינה הוא דווקא בלילה, זמנה של הרוח הצפונית לנשב בעולם. בפרט בחורף, בזמן שהקור שורר, הגוף נוטה לחפש מקור חום נוסף, וכך יש חיבור טוב יותר. הקור החיצוני מייצר אינטימיות פנימית, כמו שהגמרא מספרת כי זמן החורף מתאים ביותר לייחוד משום שאז "הגוף נהנה מהגוף".

ומדוע דווקא בפינה המערבית של צד צפון?

משום שחדר השינה של ההורים הוא מקום הזיווג, והזיווג הוא סוד העריבות, העירוב-חיבור בין ההורים, ששייך לצד מערב.